ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך יכול לערוך כל אדם בגיר (מעל גיל 18) ובתנאי שהוא מבין את משמעות ייפוי הכוח המתמשך ואת תוצאותיו. המבחן לכשרותו של אדם לצורך עריכת ייפוי כוח מתמשך הוא מחמיר אף יותר מזה הנדרש לצורך עריכת צוואה – האדם (הממנה) צריך להיות צלול, מודע למעשיו, להתמצא בזמן ובמקום, להבין את משמעות ייפוי הכוח המתמשך והשלכותיו, ולהכיר את היקף נכסיו ואת הרכב משפחתו.

ניתן למנות כמיופה כוח כל אדם שהוא בגיר, ובתנאי שהוא מסכים להתמנות לתפקיד, הוא כשיר בעצמו, והוא אינו נמצא בהליכי פשיטת רגל או הוכרז כלקוח מוגבל חמור על ידי בנק ישראל.

מיופה הכוח יכול להיות בן משפחה של הממנה, והוא יכול להיות אדם אחר כמו חבר, או איש מקצוע כזה או אחר. יחד עם זאת, יש לציין כי רופא לא יכול להתמנות כמיופה כוח של פציינט שלו, ועורך הדין שעורך את ייפוי הכוח לא יכול להתמנות בעצמו. גם מי שמספק לממנה מגורים בתשלום לא יכול להתמנות כמיופה כוח של אותו אדם.

ניתן למנות מיופה כוח אחד או יותר.

אם ממנים יותר ממיופה כוח אחד, ניתן להגדיר לכל אחד מהם תפקיד נפרד, וניתן גם לקבוע שהם יוכלו לטפל באותם עניינים. אם הממנה מעוניין שהם יטפלו באותם עניינים, עליו לקבוע אם הם ממונים ביחד, או ביחד ולחוד. המשמעות של "ביחד" היא שהם יידרשו להחליט ולבצע כל פעולה ביחד, בחתימה של שניהם ובהסכמה של שניהם  מראש. המשמעות של "ביחד ולחוד" היא שכל אחד מהם יוכל לפעול בנפרד ולא צריך יהיה חתימה של שניהם או הסכמה מראש של שניהם לכל פעולה. מינוי כזה מקל מאוד את ההתנהלות היומיומית אך מחייב שהממנה יסמוך על כל מיופיי הכוח באותה מידה.

ניתן גם לקבוע מיופה כוח מחליף, שיבוא במקום מיופה הכוח הראשון, אם מיופה הכוח הראשון לא יכול למלא את התפקיד. כך, למשל, אם אדם ממנה את בן זוגו המבוגר, והוא חושש שבן הזוג לא יהיה כשיר בעצמו לשמש כמיופה כוח, הוא יכול לקבעו מראש מי יחליף את בן הזוג כמיופה כוח במידת הצורך.

ייפוי הכוח המתמשך נוגע לשלושה תחומים: רפואה, רכוש, ועניינים אישיים.

רפואה:

ייפוי כוח בענייני רפואה כולל את כל הטיפול בעניינים הרפואיים של הממנה ודאגה לכל צרכיו הרפואיים. ייפוי הכוח מקנה למיופה הכוח את הסמכות, למשל, לקבל מידע רפואי של הממנה, ולקבל החלטות לגבי טיפולים רפואיים.

הממנה יכול לתת למיופה הכוח הנחיות מקדימות בענייני רפואה, כמו, למשל, הוראות בעניין זהות המטפלים, או טיפולים שהוא מבקש שלא לקבל. והוא יכול גם להשאיר הכל לשיקול דעתו של מיופה הכוח ולא לתת הוראות מקדימות.

חשוב להדגיש שייפוי כוח בענייני רפואה לא כולל קבלת החלטות בנוגע לטיפול (או הימנעות מטיפול) בממנה אם חלילה הוא מוגדר "חולה הנוטה למות". במקרה כזה יחולו הוראותיו של חוק החולה הנוטה למות, תשס"ו-2005. החוק הזה מאפשר עריכת ייפוי כוח נפרד לצורך מתן הנחיות רפואיות מקדימות. הנחיות אלו צריכות להיחתם בפני עדים ולהישלח למשרד הבריאות. ניתן לצרף את ייפוי הכוח הזה לייפוי הכוח המתמשך, כך שכל ההנחיות המקדימות ירוכזו במקום אחד.

רכוש:

ייפוי כוח בענייני רכוש כולל את כל הטיפול בענייניו הרכושיים של האדם, והוא מקנה למיופה הכוח את הסמכות, למשל, לקבל מידע מהבנק ומכל גוף פיננסי אחר, לקבל החלטות ולבצע פעולות ברכושו ובהתחייבויותיו של הממנה.

בעניין הרכוש חשוב להבהיר שגם אם הממנה סומך על מיופה הכוח במאה אחוזים, ונותן לו יד חופשית, החוק מגביל את מיופה הכוח. כך, למשל, יש נושאים שמחייבים מתן הסמכה מיוחדת במסגרת ייפוי הכוח המתמשך, כמו, למשל, מתן תרומות ומתנות מעל לסכום מסויים, ביצוע פעולות בנכסים פנסיוניים ועוד, ויש נושאים שבכל מקרה מחייבים אישור של בית המשפט לביצוע הפעולה, כמו למשל מכירת הדירה של הממנה. הנושאים שמחייבים הסמכה מיוחדת מפורטים בסעיף 32ו(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ונושאים שמחייבים אישור מקדים של בית המשפט מפורטים בסעיף 32ו(ד) לחוק.

הממנה יכול לתת הנחיות מקדימות, כמו, למשל, איזה מתנות לתת ולמי ובאיזה נסיבות (כמו מתנה לחתונה של נכד או להולדת נכד/נין), הוראות לעניין השכרת נכסים, מכירת נכסים וטיפול בנכסים פיננסיים. והוא יכול גם להשאיר הכל לשיקול דעתו של מיופה הכוח ולא לתת הוראות מקדימות.

עניינים אישיים:

ייפוי כוח בעניינים אישיים כולל את כל אותם נושאים שאינם ענייני רפואה או רכוש. עניינים אלו נוגעים יותר לרווחתו האישית של הממנה, כמו, למשל, הקביעה אם להשאיר את הממנה בביתו ולהביא לו מטפל, או להעביר אותו למגורים במוסד סיעודי, או הקביעה לגבי פעילויות פנאי וכיו"ב.

הממנה יכול לתת הנחיות מקדימות לעניין זה והוא יכול להשאיר הכל לשיקול דעת של מיופה הכוח.

הוראות בעניין יידוע ומתן דיווחים:

הממנה יכול לקבוע אנשים שמיופה הכוח יהיה חייב ליידע כאשר יכנס ייפוי הכוח לפועל, ואף בעת ביצוע פעולות שונות לאחר כניסתו לתוקף.

הממנה יכול גם לקבוע כי מיופה הכוח יהיה חייב לדווח לגורמים שונים על פעולות שהוא מבצע לאחר כניסת ייפוי הכוח לתוקף.

את ייפוי הכוח המתמשך מוסמך לערוך רק עו"ד שעבר הכשרה מיוחדת והוא רשום בלשכת עורכי הדין כמוסמך לעניין זה.

ייפוי הכוח נערך באופן מקוון, ממחשבו של עורך הדין המוסמך. עורך הדין מקבל גישה למערכת הממוחשבת של האפוטרופוס הכללי באמצעות כרטיס חכם, ועורך את ייפוי הכוח על גבי המחשב.

על עורך הדין להיפגש עם הממנה, לבדו, ללא נוכחות אותם אלה שהוא מבקש למנות כמיופי כוח. על עורך הדין להסביר לממנה את משמעות המסמך והשלכותיו, לשמוע מהממנה מה הן בקשותיו ודרישותיו, להאיר את עיני הממנה בנושאים שונים, לשאול את השאלות הנכונות ולסייע לממנה לגבש החלטות בכל אותם נושאים שרובנו מעדיפים לא לחשוב עליהם כשהכל טוב ואנחנו כשירים וצלולים… בהתאם להוראות הממנה ממלא עורך הדין את הטופס המקוון.

חלק מהטופס הוא פרטי הזדהות של הממנה ושל מיופיי הכוח שהוא מבקש למנות. לפיכך, חשוב שהממנה יביא עמו לפגישה עם עורך הדין את כל פרטי מיופיי הכוח – צילום ת.ז. של כל אחד מהם, כתובת המגורים שלהם, מספרי הטלפון הנייד שלהם, וכתובת הדוא"ל שלהם.

שאר הטופס הוא הוראות שנותן הממנה. חלק מההוראות הן שאלות סגורות שעליהן יש להשיב בחיוב או בשלילה, וחלק מההוראות הן שדות של מלל חופשי שבו יכול הממנה לתת כל הוראה והנחייה שהוא מבקש לתת למיופיי הכוח.

עריכת ייפוי הכוח היא תהליך שנמשך מספר שעות, ויכול להתפרש על מספר ימים, תלוי עד כמה הממנה מגובש ברצונותיו.

לאחר השלמת עריכת ייפוי הכוח המתמשך, עורך הדין מדפיס את הטופס המלא ומחתים את הממנה.

בשלב הבא יידרשו מיופיי הכוח להגיע לפגישה עם עורך הדין. עורך הדין יסביר להם את משמעות המסמך והשלכותיו, יבהיר למיופיי הכוח מהו תפקידם, ויעבור איתם על הוראות ייפוי הכוח המתמשך. לאחר מכן יידרש כל מיופה כוח לחתום על ייפוי הכוח המתמשך.

חשוב להדגיש שמיופיי הכוח צריכים להסכים להתמנות, ולכן כדאי לממנה לוודא מראש שאלו שהוא מבקש למנות אכן מסכימים למינוי. הדבר נכון שבעתיים כאשר ממנים אדם שאינו קרוב משפחה, כמו במקרים בהם מדובר בממנה ערירי, או בממנה שאין לו בני משפחה שהוא יכול או רוצה למנות.

לאחר השלמת כל החתימות על הטופס, עורך הדין מגיש אותו לאישור האפוטרופוס הכללי. ההגשה נעשית באופן מקוון אך ניתן גם להגיש את הטופס באופן ידני.

ייפוי הכוח המתמשך נבדק ע"י האפוטרופוס הכללי, כאשר הבדיקה מתייחסת רק לשאלת המילוי של הטופס בצורה נכונה ולא לתוכן ההוראות המקדימות. לאחר הבדיקה, ובהנחה שהטופס מולא כנדרש, שולח האפוטרופוס הכללי אישור הפקדה בכתב. רק לאחר קבלת אישור הפקדה והטבעת חותמת ההפקדה על גבי ייפוי הכוח המתמשך, ניתן לראות את ההפקדה כמאושרת.

כאשר מגיע הממנה למצב שבו הוא אינו מסוגל עוד לטפל בענייניו, ומיופיי הכוח סבורים שהגיעה העת להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך, עליהם להצטייד בחוות דעת רפואית שמעידה שהממנה אינו מסוגל להבין בדבר, ולמלא את טופס ההצהרה על כניסה לתוקף. כל אחד ממיופיי הכוח צריך למלא הצהרה משלו.

בנוסף, חייבים מיופיי הכוח ליידע את הממנה על הכוונה להפעיל את ייפוי הכוח. כמו כן, עליהם ליידע את מיופיי הכוח החלופיים אם נקבעו כאלה, ואת המיודעים אם נקבעו כאלה. בנוסף, אם הממנה גר במעון אז יש ליידע את מנהל המעון, ואם הוא גר עם בני משפחתו (כמו למשל עם בן זוג) יש ליידע את בן המשפחה שאיתו הוא מתגורר.

את חוות הדעת הרפואית, ההצהרות של כל מיופיי הכוח, והעתק מכל ההודעות לכל הגורמים שחייבים ליידע, יש להגיש לאפוטרופוס הכללי – ניתן להגיש באופן פיזי, במשרדי האפוטרופוס הכללי, וניתן לסרוק את המסמכים ולהגיש אותם באופן מקוון, דרך מערכת ההזדהות הממשלתית בקישור הזה.

הבקשה להפעלה עוברת לבדיקה ולאחר בחינתה ניתנת תשובת האפוטרופוס הכללי. התשובה צריכה להתקבל בתוך 3 ימי עסקים.

מרגע קבלת אישור האפוטרופוס הכללי, נכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקף וניתן להתחיל לפעול מכוחו.

סעיף 14 בחוק השליחות, תשכ"ה-1965, קובע כי ייפוי כוח שנותן אדם לאחר תקף כל עוד הוא כשיר לקבל החלטות בעצמו. ואולם ברגע שאדם מאבד את הכשירות לקבל החלטות, ייפוי הכוח מתבטל. לפיכך, גם אם נתת ייפוי כוח למישהו לטפל בענייניך בבנק, או בכל עניין אחר, ייפוי הכוח הזה יפקע ברגע שייקבע שאתה אינך כשיר עוד לפעולות משפטיות.

ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף בדיוק בנקודה שבה ייפוי הכוח הרגיל שנתת מתבטל, כלומר ברגע שבו נקבע שאינך כשיר עוד לפעולות משפטיות.

אדם שמאבד את הכשירות לטפל בענייניו יהיה חייב במינוי אפוטרופוס. אם הוא לא ערך ייפוי כוח מתמשך כשהיה עדיין צלול וכשיר, הדרך היחידה למנות לו אפוטרופוס היא בפנייה לבית המשפט.

במקרה כזה נדרש  האדם שרוצה להתמנות כאפוטרופוס להגיש בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו של האדם שעליו הוא מבקש להתמנות כאפוטרופוס. בית המשפט ממנה עובד סוציאלי לסדרי דין שמגיש לבית המשפט תסקיר. לאחר קבלת התסקיר הוא מועבר לקבלת תגובת היועץ המשפטי לממשלה. אם אין מי שמתנגד לבקשה, ימנה בית המשפט את המבקש כאפוטרופוס.

במקרה הטוב ההליך הזה לוקח מספר חודשים.

כמובן שאם יש מי שמתנגד לכך שהמבקש יתמנה כאפוטרופוס (אם, למשל, ילדיו של האדם רבים ביניהם מי יתמנה ויקבל את השליטה על נכסי ההורה הקשיש), ההליך יכול להתמשך עוד יותר ואף להסתבך.

בהנחה שהמבקש מונה כאפוטרופוס, הוא חייב דיווח לאפוטרופוס הכללי – עליו להגיש טפסים ודו"חות כספיים תקופתיים, לקבל אישור לניהול סל המחיה של האדם ועוד כהנה וכהנה.

העלות הכוללת של הליך כזה יכולה לעלות הרבה יותר מאשר העלות של עריכת ייפוי כוח מתמשך שכן היא דורשת ידע משפטי ולכן מחייבת ייצוג ע"י עורך דין. בנוסף, קבלת המינוי היא ארוכה ומסורבלת, וההתנהלות לאחר המינוי היא מגבילה ומסורבלת ודורשת הרבה טפסים ודיווחים.

ומנקודת המבט של האדם שעליו מונה אפוטרופוס – מאחר וכל התהליך קורה לאחר שהוא כבר לא מבין בדבר, אין לו שום אפשרות להשפיע על התהליך, אין לו אפשרות לקבוע מי יהיה האפוטרופוס שלו, ואין לו אפשרות להשפיע על קבלת ההחלטות בענייניו לאחר המינוי.

עריכת ייפוי כוח מתמשך מאפשרת לממנה לחשוב על הדברים מראש ובנחת, כשהוא עדיין חזק וצלול, ומאפשרת לו לקבוע מי הוא רוצה שיתמנה כאפוטרופוס וכיצד הוא יפעל לאחר המינוי. עריכת ייפוי כוח מתמשך מקצרת מאוד את פרק הזמן שלוקח להפעיל את ייפוי הכוח ומקלה מאוד את ההתנהלות של מיופיי הכוח עצמם לאחר הפעלתו.