ביולי 2016 נכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 שנועד לעודד משפחות בסכסוך, ובפרט בהליכי גירושין של הורים לילדים, לבדוק אפיקים אחרים ליישוב הסכסוך ביניהם טרם פניה להליך המשפטי. החוק קובע, בתמצית, שלפני שניתן להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך שבעקבותיה מופנים הצדדים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידות הסיוע שליד הערכאות המשפטיות. הבקשה עצמה, יש לומר, היא טופס פשוט שבו ממלא המבקש רק את פרטי ההתקשרות של הצדדים, והאגרה נמוכה מאוד. במהלך המפגשים ביחידת הסיוע מקבלים הצדדים מידע על הדרכים השונות העומדות לרשותם לפתרון הסכסוך, וניתן לצדדים זמן לשקול את האפשרויות השונות ולהחליט כיצד לפעול, כשבמשך הזמן הזה יש עיכוב הליכים כך שלא ניתן לפתוח בהליכים משפטיים.
למעשה, המדינה קבעה בחוק, שלפני שהצדדים פותחים במלחמה משפטית כוללת, ומגישים כתבי טענות שבהם הם שופכים רפש זה על זה, חלה עליהם חובה לשמוע את האפשרויות הנוספות הקיימות, וניתנים להם הסיוע וההכוונה הדרושים כדי לנסות לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.
חשוב לציין שמטרתה של יחידת הסיוע היא לתת לצדדים את המידע ולכוון אותם לתהליך המתאים להם, ואין זה תפקידה של יחידת הסיוע להכין עבור הצדדים הסכם גירושין. צדדים שמצליחים לגבש עקרונות להסכם ביחידת הסיוע בד"כ יידרשו לנסח אותו אצל עו"ד מטעמם.
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים לפגישת מהו"ת עם עו"ס מיחידת הסיוע. הנוכחות בפגישה היא חובה! לפגישה זו לא ניתן להגיע עם עו"ד, אך מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני הפגישה. במהלך הפגישה תינתן לצדדים הזדמנות להשמיע את קולם ולתאר את הסכסוך מנקודת מבטם. לאחר הבנת אופי הסכסוך, יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של הליך הגירושין, וכן יינתן להם מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. כמו כן יינתנו להם פרטים על השירותים הניתנים ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי.
בתום הפגישה הראשונה יחליטו הצדדים והעו"ס אם יש מקום לקיום פגישות נוספות. במידה וכן, ייקבע מועד לפגישה הבאה. סה"כ זכאים הצדדים ל-4 פגישות ביחידת הסיוע. לפגישות הבאות ניתן להגיע בליווי עו"ד, אך יש לזכור שאם צד אחד אינו מיוצג, לא יתאפשר לצד השני להגיע עם עוה"ד שלו. יחד עם זאת, ניתנת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עו"ד מטעמם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהי.
אם מי מהצדדים אינו מעוניין ביישוב הסכסוך בדרכי שלום, או שהליך הגישור נכשל, הליך יישוב הסכסוך נסגר ועיכוב ההליכים נשאר בתוקפו למשך 15 ימים נוספים. בתום תקופת עיכוב ההליכים רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעות לערכאה המשפטית שהוא בוחר (בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי). אם הוא לא הגיש תביעות בחלוף אותם 15 ימים, או שהוא הגיש תביעות רק בחלק מהנושאים שבמחלוקת, רשאי הצד השני להגיש תביעות בנושאים שלא נתבעו לערכאה שהוא בוחר.
מומלץ מאוד לשכור שירותיו של עו"ד לפני תחילת הליכי יישוב סכסוך, כך שעוה"ד ילווה אתכם לאורך התהליך כולו, ייתן את הייעוץ הדרוש, ינסח את המסמכים הנחוצים, וילווה אתכם, במידת הצורך, אל תוך הליך הגשת התביעות.
